ענב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1.בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ש' ליבוביץ) מיום 11.2.2014 בת.א. 23706-07-13 בגדרה קיבל בית משפט קמא את בקשת המשיבה להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי בעניינה של המבקשת, קבע כי הקביעה נסתרה ומינה מומחה רפואי בתחום האורתופדיה.

2.לבית משפט קמא הוגשה תביעתה של המבקשת לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת דרכים שאירעה ביום 15.11.2007. התאונה בה מדובר הייתה תאונת עבודה והמבקשת פנתה למוסד לביטוח לאומי בתביעה לקביעת דרגת נכותה. הוועדות הרפואיות של המוסד קבעו כי נכותה היא בגובה של 0%. כשנה לאחר קביעת הוועדה הרפואית לעררים פנתה המבקשת בבקשה לקביעת נכותה מחדש בשל החמרה במצבה. הוועדה הרפואית קבעה לה נכות זמנית. ערר שהגישה התקבל ונקבעה נכות צמיתה בגובה של 10% בשל הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה המתני. קביעה זו מחייבת לכאורה מכוח הוראות סעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975.

3.המשיבה פנתה לבית משפט קמא בבקשה להתיר לה להביא ראיות לסתור את הקביעה. המבקשת התנגדה לבקשה. בהחלטה מפורטת ומנומקת קיבל בית משפט קמא את בקשת המשיבה. בית משפט קמא ציין כי מדובר באחד המקרים החריגים שבהם יש לאפשר הבאת ראיות לסתור לצורך עשיית צדק שכן לא עמד בפני הוועדה הרפואית מלוא החומר הרפואי המתייחס לעברה של המבקשת. לאחר עיון במסמכים שצורפו מצא בית משפט קמא כי המבקשת סובלת מכאבי גב מזה שנים רבות מאז נפגעה בתאונה קודמת, וכן כי קיים תיעוד רפואי רציף עד סמוך לתאונה מושא התביעה הנוכחית. בהחלטתו הביא בית משפט קמא דוגמאות לתלונות עליהן הלינה המבקשת בפני הרופאים. עוד הוסיף בית המשפט וכתב כי מדובר בתאונה משנת 2007 ועל כן "אין מקום להניח אפריורית כי ההחמרה היא דווקא פרי של התאונה הנוכחית ואין לייחס, ולא חלק ממנה, למצבה הרפואי הקודם".

בית משפט קמא הוסיף וקבע כי עיון בפרוטוקול הוועדה מלמד כי לא עמד לפניה החומר הרפואי מהעבר. אף שהוזכר כי הונחו בדיקת סי טי, פענוח רנטגן ודו"ח החמרה, לא נזכרים מסמכים נוספים ואין בדו"ח התייחסות כלשהי למצב הרפואי הקודם (יצוין כי המבקשת אכן רשמה בטופס הפנייה כי הייתה תאונה נוספת אך אין התייחסות לתאונה זו בקביעת הוועדה).

4.המבקשת אינה משלימה עם החלטת בית משפט קמא. היא סבורה כי נפלה טעות בסברה שההחמרה אינה תוצאה של התאונה שכן ככל שהוועדות הרפואיות היו סבורות כי מצב המבקשת קשור לעבר או לתאונה הקודמת היה הדבר מקבל ביטוי בהחלטה בתביעה הראשונה לקביעת דרגת נכות. עצם קביעת הנכות רק בתביעת ההחמרה מלמדת על כך שמקורה של זו בתאונה. כן נטען כי בית משפט קמא טעה בקביעתו כי מלוא החומר הרפואי לא עמד בפני המוסד. המבקשת טוענת כי המוסד נוהג כדבר שבשגרה לבחון את תיקו הרפואי של הפונה.

5.לאחר שעיינתי בבקשה וכן במסמכים הדרושים לעניין (שלצערי לא צורפו לבקשה ולכן היה הכרח לאתרם במערכת נט המשפט) הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

התערבות ערכאת ערעור בהחלטתה של הערכאה הדיונית בבקשה להביא ראיות לסתור תעשה במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן (רע"א 330/14 פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, (21.1.2014), רע"א 8337/13 עמית היקרי נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ (הפול) (15.1.2014)‏), וזאת במיוחד כאשר הבקשה מתקבלת (ר' רע"א 7676/13 ספנייב רבו נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (14.11.2013). הריסון בהתערבות ערכאת הערעור מתחייב מקום בו באו לפני הערכאה המבררת "ספקות באשר לקביעתה של הועדה הרפואית, ומשמצאה כי בפני הועדה הוצגה לכאורה תמונה בלתי-שלמה ואולי, בנסיבות המקרה, גם לא מאוזנת". במצב דברים זה יש לתת משקל רב להתרשמותה ולשיקול דעתה של הערכאה הדיונית (רע"א 4704/12 רוברט סימן טוב נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (3.9.2012)).

אף שדי בכך כדי לדחות את הבקשה אציין כי החלטתו של בית משפט קמא מקובלת עלי מטעמיה. על פני הדברים התיעוד הרפואי מלמד כי למבקשת "עבר רפואי" שאינו נקשר אך ורק לתאונה מושא התביעה. עוד נלמד כי עניין זה לא נבחן על ידי הוועדות הרפואיות שדנו בשאלת ההחמרה במצבה ומתעורר ספק בשאלה מה בדיוק עמד בפני הוועדות. כבית משפט קמא אף אני סבור כי בהיעדר כל התייחסות לעבר הרפואי או לתיעוד בעניינו לא ניתן להניח כי זה עמד בפני המוסד עובר להחלטתו ומכאן נובעת המסקנה שאליה הגיע בית משפט קמא. עוד שותף אני לעמדתו לפיה לא ניתן ללמוד מעצם קיומה של החמרה על קשר הכרחי בינה לבין התאונה המאוחרת דווקא.

6.הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות. הפקדון יוחזר למפקיד.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ד, 23 אפריל 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: